כתב: בני(בנג'י) גרנות ן צילום: אוסף פרטי

אם חשבתם לרגע שאופנים חשמליים הומצאו בשנים האחרונות, אז תחשבו שוב ותחשבו רחוק. הפטנט הראשון לאופנים חשמליים ממונעים הוצג בשנת 1896 ומאז רק התפתח והשתפר כפי שאנו מכירים אותו היום.

מי שלקח אליו את המושכות והעז להמשיך בפיתוח הם כמובן היפנים, כשבשנת 1995 פיתחו אופנים עם מנוע ימאהה חשמלי ומאז הייצור באסיה, אירופה ואמריקה צמח וגדל.

בעשור האחרון חברות האופנים מנסות להחדיר את האופנים המחושמלים כשלצידם פיתוחים רבים שעוד נשמע עליהם בקרוב מאוד, ומן הסתם יהפכו לתרבות רכיבה חדשה ופחות מוכרת לחלקכם או רובכם. במדינות אירופה המהפכה כבר בעיצומה והפכה מזמן לחלק בלתי נפרד משיפור איכות החיים של התושבים שהבינו שהאופנים המחושמלים בצורותיהם השונות יכולים לשרת אותם ואף לתרום במידת מה לצמצום נזקי הסביבה על ידי הקטנת השימוש ברכבים מזהמים והפיכת האופנים למוקד המייצר סביבת חיים טובה יותר עבור כולם. מי שטייל לאחרונה באירופה בטח ראה הרבה אופנים חשמליים להשכרה במקומות שונים בתוך ומחוץ לעיר, עליהם ניתן לטייל עם כל המשפחה או להתנייד ממקום למקום בקלות וביעילות. מי שהתקרב יותר אל ההרים הגבוהים, ראה גם לא מעט רוכבי הרים מסוקסים רוכבים להנאתם סביב ההרים התלולים. בארצות הברית המצב עדיין רדום באופן יחסי בעיקר בהשוואה למדינות אירופה, אך נראה (לפחות על פי הקטלוגים של היצרנים) שפריצת הדרך עומדת להתרחש בכל רגע.

 

מנהרת הזמן הפרטית שלי

בפרספקטיבה של שנה אחורה, כשראיתי לראשונה את ניצני הז'אנר החשמלי המתפתח בשבילים המקומיים שלנו, אני חייב לומר שהרמתי גבה ולא אחת לנוכח ה"חשמלוקים". מיד התכנסו בי מחשבות על עצלות, על משהו לא טבעי, על הרס השבילים וככלל על משהו לא הגיוני. הרי כולנו קמים בבוקר לרכיבות מאומצות בחיפוש אחר האתגר הנכסף, הגדלת הכושר הגופני וההנאה מהטבע, ופתאום מגיע לו איזה חשמלוק ממונע שבא להרוס כל דבר טהור שרק חשבנו עליו בזמן רכיבה. אני חייב להודות שגם הכעיסה אותי מעט העובדה שהם מתאמצים פחות ממני ועל הדרך קוטפים להם כמה KO'מים מהסטראבה ויוצרים מעליהם מן עננת קנאה מהולה בשנאה.

יולי-אוגוסט הינם חודשים קשים עבורנו הרוכבים, אלו החודשים הכי חמים והכי נוזליים בשנה. הדרדרת בשיאה ולא מעט מאתנו מעדיפים לוותר על התענוג הזה ומחכים לאקלים ידידותי יותר. מי שמכיר אותי יודע שאני לא מוותר אף פעם על הרכיבות הקבועות שלי, אך השנה אני חייב להודות כי רמת החשק ירדה פלאים ומצאתי את עצמי מוותר לא מעט ונשאר בבית בוויתור תרומתי הנוזלית לטבע. עד שהגיע היום הזה…נו, היום שאתה מסתכל ומתחבט עם עצמך על האופנים האלה שעיצבנו אותך ביער. כן החשמלוק הזה. ואתה אומר לעצמך "תנסה, מה כבר יכול להיות? מקסימום לא תיהנה ותחזור למציאות". אז בהחלטה פזיזה של רגע עשיתי את זה. חיש מהר הוכנו האופניים המחושמלים להובלה על הרכב ויאללה נעשה הפתעה קטנה לחברי הקבועים לרכיבה ואולי גם נצליח לייצר הנאה מהמכונה הכבדה והמוזרה הזו?!

זהו, "התחשמלי" !!!!

רכיבה ראשונה על החשמלוק בפארק קנדה והחיוך לא יורד מהפנים. אפילו שמעתי את עצמי צוחק בקול רם כמו אידיוט גמור בתקווה שאף אחד מהחברים לא שומע אותי. והחברים, אה כן…הם כבר לא ממש היו בקרבתי מהמהירות שעליתי את הסינגל השחור. נשארתי לבדי, מפדל להנאתי ונהנה מהנוף עם אותו חיוך טיפשי ולא מובן. בשלב כלשהו חזרתי לאחור לבדוק מה עם החברים שהתחילו להתייאש ולזרוק לעברי כמה משפטי נאצה וגם כמה אבנים כדי לבטא את רגשותיהם כרגע אלי. כמה פידולים נוספים ואני ממשיך לעלות אל סוף הסינגל רענן ונמרץ. הבנתי שאין כאן "כוחות" והורדתי את עוצמת המנוע למינימום הנדרש כדי שאוכל לרכוב עם החבורה ולסיים את התפירה עם כמה שפחות גידופים וקללות. הרכיבה הסתיימה כשחברי הסקרנים הרגישו מחויבים לנסות ולחקור את האופנים המוזרים האלה. כצפוי, גם הם חזרו עם  אותו חיוך מטופש על הפנים בתוספת כמה קללות חדשות. בדרך חזרה הביתה ניסיתי לשחזר מה היה שם ברכיבה ההיא שגרם לי כל כך להתלהב וליהנות?  לא הגעתי לתובנות חד משמעיות, לכן הייתי חייב לאתגר עצמי ואת החשמלוק במתאר של מסלולים שונים בניסיון לפסול אותם איכשהו ולחזור אל האופנים "הרגילים" שלי. לצערי לא כך היה. מרכיבה לרכיבה הצלחתי לאהוב אותם יותר ויותר. בכל מסלול אלים או טכני שחשבתי שבו אני אמצע את נק' התורפה של האופניים, החשמלוק עבר אותם בהצטיינות יתרה.

החוויה הזו ליוותה אותי למשך שבועיים שלמים בהם לא הפסקתי לרכב. יום אחר יום בחום הנורא והלחות של אוגוסט. לרוב כמעט ולא הזעתי, הצלחתי לשמר את האנרגיה שלי בכיבוש סינגלים נוספים ללא הפסקה ובזרימה מושלמת. לא הייתי צריך לעצור להסדרת נשימה, תמיד הייתי מרוכז וחד בכל ירידה ורמת הפאן רק גדלה וגדלה. תענוג שהרבה זמן לא חוויתי, כזה ששינה לי לחלוטין את התפיסה על אופנים חשמליים.

היכולת לדווש בעליות מנהלתיות ארוכות בצורה כל כך פשוטה וקלה לא הייתה האופציה כלל באופנים רגילים ופתאום גיליתי שניתן לייצר רצף של עליות וירידות בלתי פוסקות ובהנאה שלא הצלחתי לחוות קודם לכן. היכולת לסיים עליות מתישות בקלות יחסית ולהתחיל את סינגל הירידה כשאתה לא מותש וחד לגמרי, קסמה לי מאוד. במהלך התקופה הזאת חברתי לעוד רוכבים עם אופניים חשמליים, ויחד הצלחנו לייצר קבוצה הומוגנית המסוגלת לעלות עליות ארוכות מנהלתיות באותו הקצב למרות הפרשי הכושר הקיימים בין רוכב לרוכב, נדיר !!!

תפיסות לקויות על מנוע העזר- בואו נעשה קצת סדר

מי שחשב עד כה שאופני שטח חשמליים דומים לאופנוע שטח אז הוא טועה טעות מרה שאין לה קשר למציאות. אופניים חשמליים נדחפים על ידי מנוע קטן שנכנס לעבודה אך ורק כאשר הרוכב מתחיל לפדל ומתנתק כאשר מפסיקים לפדל כך שאין כאן בכלל השוואה למנוע עם מצערת שמעביר כוח מטורף מהמנוע בהזזת ידית בלבד. זה גם לא דומה לאופנים החשמליים שהנערים רוכבים עליהם בכבישים ונדרסים כל שני וחמישי, גם שם ישנה סוג של  מצערת שמזיזה את המנוע החשמלי ללא דיווש כלל.

אופני הרים עם מנוע עזר הם אופנים לכל דבר ועניין מבחינת המרכיבים שלהם, רק שהם מגיעים בתוספת סוללה ומנוע עזר קטן. כאמור כדי לתפעל אותו חייבים לדווש כמו על כל אופנים אחרים ואף קצת יותר בעיקר במישורים ובעליות מכיוון שאנו רוצים שהמנוע יעזור להעביר את המשקל הגדול של האופנים קדימה. ד"א זה לא מונע מהרוכב לסבול, בדיוק ההפך.

ברוב זוגות האופנים החשמליים ניתן לווסת את עוצמת המנוע ולקבוע את רמת העזרה לרוכב. העוצמה נקבעת  ע"י הרוכב דרך מערכת שליטה בהתאם לדרישות הרוכב ובהתאם לסגנון הרכיבה והשטח. באופן הזה ניתן להעצים את היכולת האישית לשיאים חדשים וליצור זרימה רציפה בשטח כמעט ללא עכבות. המנוע מקבל את עוצמתו באמצעות סוללת ליתיום חזקה מאוד שיכולה להחזיק כיום מספר שעות בהתאם למתאר המסלולים ובהתאם למצבי העזרה תוך כדי רכיבה.

ישנן גם אפליקציות שמותקנות סלולריות שמתחברות למחשב של האופניים בהן ניתן לאפיין את כל אחד ממצבי הרכיבה הקיימים, שיפור ביצועי המנוע, תכנון נכון של טווח הרכיבה מול הספק סוללה ועוד ים של אפשרויות לניהול נכון ואישי של הרכיבות שלכם. גם עם זה היה לי כיף להתעסק.

ובאשר לכל הרוכבים שחושבים שאופנים חשמליים יסרסו את רמת הכושר שלהם והטכניקה…אז גם אותם האופנים החשמליים יכולים לשרת בצורה טובה ע"י בחירה במצב המינימום של עזרת המנוע. במצב זה הם ירגישו כמו ברכיבה כמעט רגילה, כולל המאמץ והעלאת הדופק. מי שרוצה לגמוע מרחקים גדולים יותר על אותו פרק זמן קצוב, יוכל לבקש מהמנוע עזרה גדולה יותר ובכך לייצר חוויה חדשה בניצול מקסימלי של הזמן עם אותו מאמץ או לפחות מאוד קרוב למקור. במסלולים הטכניים והמאתגרים יותר המנוע עוזר בטיפוס מסלעות גדולות ולמרות משקלם הכבד של האופנים, יוצר זרימה משובחת ללא כל הפרעות או עצירות. צמיגי הפלוס מקבלים כאן סוף סוף את הכבוד המגיע להם. הם מייצרים אחיזה פנומנלית בכל תוואי שטח, נותנים תחושה של מהלך גדול יותר וסוגיית הגלגול האיטי כלל לא מורגשת.

למרות המשקל הגבוה של האופניים, בירידות לא הרגשתי שום חסרון. יתרה מזאת אפילו הרגשתי שאני מקבל תוספת במעטפת הביטחון שלי. המשקל יחד עם מרכז הכובד שלהם, שותל את האופניים לתוך הקרקע ומייצר אחיזה מדהימה. לא רק שהם שומרים קו הם אפילו יוצרים קווים חדשים (סתם כי בא לי…) ובתקופה הנוכחית שפוקדת אותנו, הצלחתי לייצר מהירות טובה שלא נפלה מהמהירות שלי על אופני אנדורו אחרים שאני רוכב עליהם. אני מאמין שעם הזמן אוכל אף לייצר מהירות גבוה יותר לאחר שאצבור יותר ניסיון אישי איתם.

בכל זאת מהם החסרונות?

החיסרון היחידי והבולט שהצלחתי למצוא עד כה הוא היכולת המוגבלת של הרוכב לייצר תמרוני אויר סטייל באני הופ, מנואל וכו'. אני מאמין שעם הזמן מתרגלים למשקל שלהם ולומדים להשתמש יותר בפלג גוף העליון ובקצת יותר כוח על מנת להרימם לאוויר ולשחק איתם.

יש גם את ענין בדיקת נושא האחריות והמקצועיות של היבואנים בכל הקשור למנוע, סוללה והחשמל. לפי מה שהבנתי עד כה שולחים צוותים להסמכות מקצועיות למתן שירות כי כולם מבינים שזה העתיד ולשם היצרנים מכוונים.

דבר נוסף ולא פחות חשוב, החשמלוק לא מבטל לחלוטין את האופנים הרגילים שכבר יש לכם במחסן. הם בהחלט יכולים להשתלב יפה ברכיבות חשמלוקים משותפות עם המון פאן וסגנון שונה של רכיבה, בעוד שעם האופנים נטולי המנוע תוכלו תמיד לצאת לאימון, לרכיבה עם חברים חסרי מנוע לפחות עד שגם הם יתמכרו לעניין ויחשבו  על תירוץ מקורי לאישה מדוע הם זקוקים גם ל E-BIKE.

בזמן שאתם קוראים את הכתבה הזו יושבים מהנדסים ומתכננים את הסוללה והמנוע החדש שייתן הספק גדול יותר ויגדיל את טווח הרכיבה ויוריד את המשקל הכללי של האופניים על מנת להגדיל את החוויה ולהכפילה לממדים חדשים.

סיכום

מודה שהייתי בהתחלה מאוד סקפטי בעניין האופנים החשמליים, אך לאחר ההתנסות הזאת נפתחו שערי השמיים וכל מה שחשבתי על קטגוריה זו נמחק כלא היה. זה די הפתיע אותי ואת כל הסביבה הקרובה שלי, אבל עם תחושות הנאה כלכך עוצמתיות אי אפשר להתווכח. החוויה הייתה כלכך משמעותית שלקח שבועיים בדיוק עד שרכשתי אופנים כאלו לארסנל הפרטי שלי.

זה לא עוד בחירת קוטר גלגל, בחירת ההילוכים, או כמה גרמים הורדתם בחלק כזה או אחר. הפעם מדובר על game changer אמיתי בכל אספקט שרק תחשבו עליו. אולי תאהבו ואולי לא אבל לפחות תנסו ואל תפסלו. זה המינימום שאני יכול להמליץ אחרי החוויה שאני חוויתי.