מגזין חדש, טור חדש! במסגרת פינתינו, אתם מוזמנים להפנות אליי שאלות ל [email protected], ובתמורה אביע את דעתי הנחרצת והמפוקפקת, בכל נושא שהוא – הנקה והחתלה, עיצוב ואופנה, מה חם ומה קר בענף האופניים העולמי, בביצה המקומית, ובסדנא השכונתית. כדאי לכם לשאול, אחרת איאלץ להיטפל לפרשת השבוע שהבעירה את הפורומים השונים ברשת, וחבל.

והשבוע, מדריך או לא מדריך? זאת השאלה.

כתב: יואב מאור ן צילום: אוסף פרטי

ה-נושא שהלהיט את הרשת בשבוע שחלף, היה מהי חשיבות מדריך הרכיבה בחייכם, אם בכלל. אחרי שחלק מהרוכבים הבין שיש גבול לכמה משקל אפשר לגלח מאופניו, באיזה מהלך אפשר להסתפק, ובאיזה גודל גלגל ראוי להתנחם – הוחלט להתרכז, סופסוף, בשיפור יכולות הרוכב.
ומה יותר משפר, מאשר מדריך רכיבה? אז זהו, מסתבר שהדעות חלוקות.

למה לממן מדריך? הרי מה יותר טוב, זול וחסכוני מאשר להסתמך על חבריך לרכיבה? אותם אנשים שאתה רוכב איתם כבר 3 שנים, ושאף אחד מכם לא מתקדם סנטימטר ברמת הרכיבה שלו? בימי הזוהר שלכם עוד עצרתם ליד איזה דרופ ושיחקתם למי יש יותר גדול (או מוח יותר קטן), ומי יעז לקפוץ אותו. היום כבר השלמתם עם היכולות שלכם, ואתם פשוט חולפים ליד הדרופ בצ'יקן-ליין שהפך זה מכבר ל'קו' הרשמי, מבלי למצמץ.
חוצמזה, תמיד יהיה לנו את יוטיוב. הוא מלא בסרטונים של מלא מומחים מטעם עצמם, עם טיפים שיהפכו אתכם למהירים יותר, חזקים יותר, יפים יותר! לא בטוח שכל סרטון עם מיליון צפיות באמת שווה משהו. ולראייה, הלהיט דאשתקד "טודו בום".

נו בוודאי שניקח מדריך. הרי כולנו אוהבים שאומרים לנו מה לעשות – לשם כך מתחתנים, לא? במילא יש כאלה שטוענים כי אופניים הם "האישה השנייה", אז למה לא לקחת יועץ גם לזוגיות הזאת? ומעט יותר ברצינות, ועם כל הכבוד לחבר היועץ שלכם – שאמנם לא הוסמך, אבל יכול להעיף מבט – אין כמו עין בוחנת מהצד, של מישהו מקצועי ומנוסה, שידע לנתח את החולשות שלכם, לשנות הרגלים שגויים, ו/או להקנות לכם כלים להתמודד עם מה שהרכיבה דורשת מכם. כמו בתחומים אחרים בחיים, יש שם בחוץ אנשי מקצוע עם מלא ידע וניסיון, שגם מוכנים לחלוק אותו – אז קדימה, לנצל.

ואז נשאלת השאלה, איך בוחרים מדריך? האם כל רוכב-על הוא בהכרח גם מדריך על? האם אדם בעל יכולות ורבאליות מרשימות, יודע גם להרשים בתוצאות? ובכן מסתבר, שיש בערך זיליארד מדריכי רכיבה. אם פעם היה "בית ספר" אחד לרכיבה, היום כל בוגר קורס מדריכי אופניים – נהיה בר סמכא לכל דבר ועניין, על או מתחת לאופניים. מעבר לכל המועדונים וקבוצות הרכיבה הוותיקות והחדשות, יש גם מדריכים פרטיים, מדריכים טכניים, מדריכי וידאו, מדריכי בוטיק ועוד ועוד. האם יתכן שכולם טובים, ולכולם יש פרנסה טובה? האם בהכרח המדריכים בעלי השם/ מפורסמים יותר, הם גם טובים יותר? ואולי מסתתר לו איזה עילוי צעיר שטרם עשה לעצמו שם? ובכלל, מה כוחה של המלצה שניתנת ברשת חברתית? אמינה או לא? מונעת מאינטרסים או אובייקטיבית? טוב, נשאיר משהו לפעם הבאה…

באמת שפעם הכל היה יותר קל ופשוט. אופציה אחת או שתיים לבחור, ושלום על ישראל. אם הייתי צריך לבחור מדריך רכיבה בימי השפע של היום, קודם כל הייתי משתדל להצטמצם גיאוגרפית (ז"א, קרוב לבית, לוקאלי), אחר כך הייתי מקיים שיחת טלפון עם שתיים או שלוש מהאופציות שנצטמצמו לי, ועל סמך הרושם והכימיה, אם נוצרו, הולך לשיעור ניסיון, וממשיך משם. או שפשוט בוחר מדריך עם זקן מאוד מאוד ארוך. קראתי איפשהו שאורך הזקן מעיד על אורך ה-WHEELIE.

OFF TOPIC
מה נסגר עם רכיבה בכביש נגד כיוון התנועה? מי אתם 'הרוכבים נגד התנועה'? זה כל כך דובי דוברמן מצידכם, בחיי. היחידים שרשאים להיות נגד כיוון התנועה בשוליים, הם הולכי רגל ואצנים. מי שטרם שמע, אופניים הם כלי תחבורה לכל דבר ועניין, לטוב ולרע, ולכן עליהם לציית גם לחוקי התנועה. שאחד מהם, אגב, הוא נסיעה בימין הכביש…ואם הצידוק החוקי לא משכנע אתכם, וברור שאף שוטר לא יעצור אתכם, אז על תאונה חזיתית שמעתם? כזאת שעוצמת ההתנגשות היא סכום שתי מהירויות כלי הרכב המעורבים? ז"א, שאם קודם סיכויי ההישרדות של רוכבי כביש היו נמוכים משהו, פיזיקלית אתם מצמצמים אותם אף יותר. בהצלחה.
עכשיו יקום החכמולוג שיגיד שהוא מעדיף לראות את הרכב שעומד לפגוע בו, נכון? קרא לי אולדסקול, אבל אני מעדיף שרופא יגיד שנותר לי שבוע לחיות, מאשר להבין שהרכב שסוטה לכיווני, נותן לי שבריר שנייה לחיות. או שאולי רגע קודם יעקוץ אותי עכביש ואפתח יכולות ספיידרמניות ואוכל לזנק מעל הרכב ולנחות על שתי רגליי ללא פגע. טוב, זה נשמע שטותי ממש. אגב שטויות, גם נהג שאיכשהו מבחין ברוכב, שנוסע מולו נגד התנועה – לכל היותר יחשוב שמדובר בפסיכי, שגם ככה זה הדימוי שעולה לרוב הנהגים למראה כבישונים בשבת בבוקר. אז לא באמת שיניתם משהו באקט המחאתי לכאורה הזה. יתרה מזאת, אם מגיע מולכם רוכב נורמטיבי, קרי עם כיוון התנועה, אתם מסכנים אותו פעמיים – פעם בתאונה חזיתית איתכם, ופעם בסטייה לתוך הכביש בניסיון להימנע מכם.
אקיצר, ברור לכולם שברכיבת כביש יש סיכון מסוים, אפילו לא קטן. מי שזה גדול עליו, יכול למצוא אלטרנטיבות בשפע. אני אישית מנסה לצמצם פרופיל, לרכוב מימין לשול הצהוב כמה שיותר, ובטח שלא בזוגות-שלשות לרוחב, בעומק נתיב הרכבים. אז כמו שנאמר, חאלאס עם החארטה, תרכבו בטוח.