ראיון עם אלון רונן יזם פרויקט NEVER FORGET
ראינה וכתבה: נעמה נוימן צילומים: אלון רונן אוסף אישי
"שבת בבוקר, סופ"ש אחרון לפני אפיק ישראל, אתם קמים מוקדם, מעמיסים את האופניים על הרכב ויוצאים לנקודת מפגש עם החברים שלכם לרכיבה המסכמת. שש וחצי בבוקר, שעת המפגש עם החברים, מתחילות אזעקות ומטח טילים כבד. חלקכם נכנסים למיגוניות ומחכים שיעבור, וחלקכם עושים פרסה וחוזרים הביתה- בוטלה הרכיבה, קודם נחזור למשפחה".
ככה אלון רונן, תושב שדרות, בעלי חברת הביגוד הישראלית CAVALLO עשה בשבת בבוקר, השביעי לאוקטובר.
חבריו לרכיבה שיצאו ממיגונית כפר עזה כמה דקות לאחר מכן, או שכבר הגיעו לחניון "לה-מדווש" בקיבוץ בארי, נתקלו בדרכם הביתה במחבלים. חלקם הצליחו להימלט, וחלקם (תומר שפירר ז"ל, חיימי בנעים ז"ל ויבגני גלסקי ז"ל) לא חזרו הביתה.
אלון, שהספיק לחזור לביתו רק דקות לפני שהמחבלים הגיעו גם לבניין שלו, עבר את אותה שבת נעול בבית עם משפחתו ושכניו לבניין. ביום ראשון בצהריים יצא מהבית למשפחה במרכז.
"איבדנו כל תחושת ביטחון, איבדנו את הבית, איבדנו חברים".
האירוע הוביל את אלון להקים את מיזם "NEVER FORGET" – מימון המונים בו הוא מספק ביגוד בעיצוב מיוחד לזכר ה7.10, לצורך הפקת אירוע רכיבה וריצה לזכר כל הנפגעים והנרצחים.
"אירוע אליו יגיעו ספורטאים מכל הארץ ויהיה זה סמל לניצחון החיים ושיקום העוטף".
נפגשתי עם אלון לשיחה אישית על ה-7.10 ועל האירוע עליו הוא חולם מאז אותה שבת.
אלון, ספר לנו על יום שבת בבוקר, השביעי לאוקטובר?
"היינו אמורים להיפגש בקיבוץ בארי מספר חברים לרכיבת שבת אחרונה שלפני אפיק ישראל. חלק מהחברים היו כבר בחניית לה-מדווש בבארי ועוד 5 חברים ואני היינו עוד בדרך. כשהכל התחיל מיד עצרנו בתחנת דלק אלונית כפר עזה ושם מצאנו מחסה מהמטח הכבד. אחרי כמה דקות שאשתי לא ענתה לי החלטתי שאני יוצא הביתה למרות המצב. כשהגעתי הביתה דיווחתי לחברים בקבוצה שאני בבית והם קיבלו ביטחון ויצאו מייד אחרי ההודעה. החברים יצאו לדרך ונתקלו בחוליות מחבלים שכבר היו על הכבישים וחיכו להם. כשהבנו שנכנסו מחבלים והגיעו גם לשדרות רצנו עם הילדים לשכנים בקומה העליונה ושם נשארנו נעולים במשך כמה שעות. המחבלים נכנסו גם לבניין שלנו אבל לא הגיעו אלינו לקומה השמינית".
מה הוביל אותך לחשוב על הקמת הפרויקט?
"אחרי תקופה של דיכאון חברים הוציאו אותי לרכוב וחזר לי הניצוץ. החלטתי שאני צריך למצאו לעצמי תעסוקה ולא לשקוע, אחרת המצב יחמיר. חשבתי לייצר חולצה לזכר החברים שנרצחו אבל מהר מאוד הבנתי שזה לא הזמן והמקום וגם לא המהות. אחרי שיחות עם חברים קרובים עלה הרעיון להרים פרויקט גדול לזכר החברים והביגוד יממן את הפרויקט וככה הגעתי להד-סטארט".
מי הצטרף אליך במאמץ להקים את הפרויקט?
"אחרי שיחה עם המטפלת שלי, לימור אגסי, היא המליצה על חברה טובה שלה הדר ריבאק. אחרי כמה ימים התקשרתי להדר ודיברנו והיה לנו חיבור ממש טוב והיא נרתמה לפרויקט והתחילה בעבודת העיצוב. במקביל התקשרתי אלייך (נעמה נוימן), שהכרתי את כישרון הכתיבה שלה ושאלתי אם תרצה להצטרף אלי והיא נענתה בחיוב והצטרפה גם היא לצוות. אחר כך חשבתי איך אני יכול לספק את הביגוד במינימום הוצאות כדי שעלות הביגוד לא תהיה גבוהה. התקשרתי לאייל ארצי ממצמן את מרוץ שהכרתי עוד לפני ושאלתי אם אני אוכל להיעזר בו ובחניות שלו לנקודות חלוקה והפצה והוא מייד ענה לי "בטח מה שצריך". מאז שעלינו עם הפרויקט המון אנשים פונים ואומרים "הזמנתי, מה עוד אפשר לעשות?" ובאמת שזה לא מובן מאליו ומחמם את הלב".
למה דווקא ייצור ביגוד?
"בשגרה אני מייצר ביגוד רכיבה, וזה הרגיש לי האמצעי הטוב ביותר לזכר החברים שנרצחו בצורה שגם משרתת את האירוע שאני רוצה להקים, שכולם ילבשו את הביגוד באירוע, לצבוע את העוטף בביגוד שינציח אותם".
ספר לנו על ההד סטארט ואיך הוא עובד?
"סוג ההד סטארט הוא "הכל או כלום", כך שעל מנת לגייס את הכסף צריך להגיע לסכום היעד המלא שהוא 250,000 ₪ או יותר עד סיום הפרויקט ב30.12.2023. דרך אתר ההד סטארט ניתן להזמין את הביגוד או לתמוך בפרויקט ללא תמורה, ורק לאחר סיום הפרויקט במידה ונצליח להגיע ליעד, יחויב הסכום אותו תרמתם מכרטיס האשראי. ללא הצלחת הפרויקט במלואו לא יחויב הכרטיס והביגוד לא ייצא לייצור. בשיתוף פעולה עם חברת "מצמן את מרוץ", ניתן להזמין את הביגוד לכל אחד מסניפי הרשת ברחבי הארץ ומשם יוכלו התורמים לאסוף את הזמנות".
מה החזון המלא? איך תרצה שהאירוע יראה?
"החלום הגדול זה שכל ספורטאי וחובבן ספורט יגיע לאירוע בכמויות שנצטרך לסגור את כל האזור כדי לבצע את האירוע ספורט הכי גדול שהיה במדינה. רוכבי שטח שירכבו בשטח בסינגלים של בארי והאזור, שרצים ירוצו בשדות ובשבילים מסביב ורוכבי הכביש יעשו הקפה בכבישי הדרום. אותם כבישים ושדות בהם מאות אנשים נרצחו ובסוף בסוף כולם יפגשו לאירוע זיכרון משמח שיהיו בירות חינם ומשקאות אנרגיה וקפה וכל השדה יהיה מלא באנשים ומלמעלה כל השדה יראה כחול מהביגוד".
האם יש תכנית להפוך את זה למשהו קבוע? כמו אזכרה כל שנה? יותר מאירוע אחד? סדרה של אירועים?
"כרגע קשה לי להתחייב. אני מפוקס רק בהד-סטארט, להגיע ליעד. כשנגיע לשם נתחיל לתכנן את האירוע הגדול ואם הכל יסתדר אנחנו נהיה שם כל שנה יותר ויותר אנשים".
עוד משהו שתרצה לספר לנו?
"כן. יש לי חלום מטורף ובעזרת כולם אפשר להגשים אותו. אחרי שתרמתם אני אשמח שתשתפו ותספרו לכולם על הפרויקט כי אין מצב שיהיה מישהו במדינה שיגיד "לא שמעתי על זה". חשוב גם לעקוב אחרי הדפים שלנו כדי להיות מעודכנים להמשך הדרך".
סיכום
אין ספק שהשבת השחורה של ה 7 באוקטובר שינתה את חיי כולנו ובמיוחד את חיי תושבי העוטף. הצורך לתקן, לשנות ולעשות קיים בכולנו כרגע ואנחנו מברכים על יוזמות כאלה שיעזרו לנו לזכור ולהנציח את הנרצחים בדרך שהם חיו בה: לקום בבוקר ולהנות מהספורט, משבילי העוטף ומחברים ואנשים.
האירוע מיועד להתקיים בסוף הקיץ הבא, באזור קיבוץ בארי, בשאיפה שירכז אליו כמות גדולה של ספורטאים וענפי ספורט שונים. לפרטים נוספים ומעקב על הפרויקט, לרשותכם הקישורים הבאים:
Facebook
Telegram
WhatsApp