כתבה: ליאת סידס שוחט ן צילום: ליאת סידס שוחט, טל כהן פטרון

הפעם הראשונה שלי באלפים הצרפתים הייתה לפני שלוש שנים. נפגשתי ורכבתי שם עם טל כהן פטרון חברתי הטובה משכבר הימים שחיה ורוכבת בשנים האחרונות בצרפת. עיקר החופשה נסובה סביב בבייק פארק מורזין. השנה בחרנו לעשות משהו אחר ופחות שגרתי והחלטנו על "רוד טריפ" באלפים הצרפתיים. מסע של עשרה ימים שבו הכל נשאר מאחור מלבד אנחנו שתינו והאופניים שלנו.

טל מכירה ואוהבת את האלפים, ואני כמובן סומכת עליה בעיניים עצומות, לכן גם הפעם ידעתי שצפויה לי חוויה מהנה ומאתגרת. לאחר תכנון מוקפד של טל (כמו תמיד) ולמרות שהכינה אותי מראש, לא תיארתי לעצמי שלא אפסיק לחייך במשך עשרה ימים, מהנופים, מהמסלולים ומכמות הקלוריות שאשרוף. בחרתי לספר את סיפור המסע במספר תמונות שצרבו לי את חווית האופנים הייחודית הזאת, שנתחיל?

בדרכים

טסתי לפריז ולאחר התארגנות קצרה יצאנו לכיוון האלפים. בכל נסיעה הנוף שנגלה לעיננו היה מופלא. נוף ירוק, אגמים, עיירות קסומות והרים גבוהים עם שרידים של שלג שטרם נמס. כל כך כיף לרכב באלפים בעונת הקיץ, מזג האוויר מאפשר לרכב בכל שעות היום, ובעיקר אפשר להתחיל לרכב מאוחר כי מתחיל להחשיך רק בעשר בלילה.

Morvan

כשהגענו לMorvan בהתחלה קצת נבהלתי, אין רכבלים, אין הקפצות, הבנתי שאני ממש צריכה לדווש כדי לרכב במסלולים. טל כבר רכבה פה והיא יודעת מה מצפה לה, מיד נרגעתי והזכרתי לעצמי שאני סומכת עליה ובטוחה שאהנה. בירידה הראשונה קצת נבהלתי והקצב היה איטי, אולם בפעם השנייה כבר שחררתי את היד מהברקס ונהניתי ללא הפסקה.

בורגון ו Annecy

בדרכנו לעיירה יפיפייה בשם Annecy נסענו בדרך היין של חבל בורגון, Route Des Grands Crus, כל הכרמים מסביב, הזכירו לי את ערב היין שבילינו עם חברים בביקור האחרון של טל. הגענו לתחנת הרכבת שם עלינו על אוטובוס ייעודי לאופניים הפעיל רק בחודשי הקיץ ונסענו להר Semnoz. ההר מתנשא לגובה של 1300 מ', אורך המסלול 17 ק"מ. מסלול מגוון שכולו בירידה ומחייב הובלה מקומית. המטרים הראשונים מאוד מאכזבים, אך מרגע שנכנסנו לתוך הסינגל הכל השתנה. מסלול אנדורו לא סלחני, מסלעות, שורשים, ירידות טכניות והרבה מהירות. בערב חזרנו לעיירה בלבוש חגיגי לחגוג עם שאר הצרפתים את יום הבסטיליה, ה- 14 ליולי, יום העצמאות של הצרפתים.

Les Deux Alpes

ממשיכות לטפס עם הרכב בכבישים מפותלים, ל'בייק פארק' Les Deux Alpes. בחלק העליון של ההר שגובהו 3200 מ' ,יש עדיין מקטעי שלג, ואפשרות לגלוש סקי בכל ימות השנה. חברנו לקבוצת צרפתים מקומיים ורכבנו איתם את המסלול הידוע לשמצהMountain Of Hell . משם המשכנו לסינגל Venosc, סינגל שיורד לאורך הנחל עם סיבובים משופעים וגבוהים, סינגל שונה ומיוחד. בסיום הרכיבה מיהרנו לפאב כדי לצפות עם המקומיים בגמר המונדיאל, למזלנו צרפת ניצחה והחגיגה הייתה גדולה יותר.

Aussois

הגיע היום המיוחד, יום אחר, יום שלא כולל רכיבת אופניים, יום מנוחה, יום ההולדת שלי. לאחר שעתיים נסיעה בכביש מפותל וצר, עם כמויות אדירות של רוכבי כביש מכל הגילאים, שעולים באחד ממעברי ההרים הגבוהים והמפורסמים באירופה ה Col Du Galiibiere המתנשא לגובה 2300 מ'.
הגענו לAussois , ושכרנו ציוד לVia ferrata  (לא היה לי מושג מה זה, אבל זוכרים כבר שאני סומכת על טל J) מסלול הייקינג קיצוני ומאתגר מאוד. תחושות רבות עברו לי בראש: פחד, ריחוף, וסיפוק גדול שאני אנצח את פחד הגבהים שמתגרה בי כל הזמן. המסלול נגמר בתוך מצודה עתיקה. את הלילה העברנו במצודה סמוכה שנראית כאילו נלקחה מהסט של 'משחקי הכס', בחדר שגודלו כ- 5 מ"ר, מיטת קומתיים וחדר רחצה במסדרון חשוך.

Tignes Val D'isere

חוזרות לימי רכיבה ב Tignes Val D'isere. הפעם הנוף מתגבר, ושוב אנחנו רוכבות עם חברה מקומיים. חברה מצחיקים, מקצועיים, שלא ממש תקשרו באנגלית. למזלי טל שימשה מתורגמנית ובעזרתה צלחנו את המסע ביום זה.

La Thuile

מתחילות להרגיש את קו הסיום, נוסעות על כביש ורוד שעליו עברו הרוכבים הקשוחים מהטור זה פראנס. חוצות את הגבול ל La Thuile באיטליה, שם פגשנו חברים ישראלים שהגיעו לחופשת רכיבה. הם מעבירים לנו אנרגיות אחרות, חזרנו לרכב איתם ב Les Arcs , סינגל קשוח עם שורשים ואדמה רטובה בעקבות הגשם שירד במהלך הלילה. נפרדנו לשלום מהיר מהחברים והמשכנו הביתה לפריז.

מה כבר נגמר?

אחרי "רוד טריפ" כזה מאוד קשה לחזור לפריז. אני יושבת ברכב מסתכלת על טל נוהגת ומרגישה שכל הגוף כאב לי, אני עייפה ומבינה שזהו, זה נגמר. הצלחנו לעשות את כל מה שטל תכננה בחצי שנה האחרונה, ויותר מכך, הצלחתי ללבוש את כל הגרדרובה שסחבתי איתי מישראל.

סיימתי עוד חופשה מושלמת עם חברה אחת מושלמת המשלימה אותי. עם נוף משגע, רוח נעימה משולבת במגע חמים של שמש, אופניים שעשו עבודה נאמנה, שיפועים ארוכים וקשוחים, הרבה אדרנלין, ואין סוף חוויות שנצטברו לפחות עד לטיול הבא….

באהבה גדולה

ליאת סידס שוחט