EWS #6 Whistler Canada נוגה מסכמת

EWS #6 Whistler Canada

נוגה מסכמת את אחד המרוצים הטובים שלה בקריירה

כתבה: נוגה כורם I צילום: EWS הפקה, אוסף פרטי

יום ראשון האחרון יכול להיכתב בספר תולדות ענף האופניים הישראלי כאחד הימים החשובים שלו. נוגה כורם, ממצפה חרשים במשגב, רוכבת XCO תחרותית לשעבר, ומתחרת אנדורו מיקצוענית בינ"ל בהווה סיימה את אחת מתחרויות האנדורו החשובות והקשות בסבב העולמי כשהיא עומדת בסוף היום על הפודיום במקום השלישי. סבב הEWS טרם הסתיים, נותרו עוד שתי תחרויות באירופה ואז ניתן יהיה לסכם את כל העונה. אבל כבר עכשיו אפשר לתת סיכום ביניים ולהצהיר שעונת האנדורו המקצוענית הראשונה של נוגה תחת קבוצת GT Factory Racing הייתה מוצלחת ביותר. בתום 6 תחרויות קשות ואינטנסיביות נוגה כורם ממוקמת במקום הרביעי הכללי עם 1,640 נק', ובפער של 140 נק' בלבד מהמקום ה-3. כאמור נותרו עוד שתי תחרויות והכל עוד פתוח ובכל מקרה כבר עכשיו ההישג הוא ענק.

אחרי חגיגות הפודיום הכפול של קבוצת GT עם מרטין מאס במקום הראשון הכללי במקצה הגברים ונוגה במקום השלישי במקצה הנשים, נוגה התפנתה לשלוח לנו את סיכום התחרות שלה.

אחרי חווית הUS Open המוצלחת והכיפית עם הקבוצה הגענו לוויסטלר כבר ביום רביעי. Rachel Throop חברת הקבוצה שלי ואני יצאנו לסיבוב רגוע כולל הטבילה המסורתית באגם (סוג של חובה) וכמה ראנים בביק פארק- בכ"ז וויסטלר. יום חמישי הוקדש למנוחה והפגישה הקבועה לקפה עם בנות הסבב. יום שישי אחה"צ התחילו האימונים הרשמיים על המסלול, למעשה על סטייג' מספר חמש מסלול ה Top of the world. אחד המסלולים הארוכים והמפורסמים בעולם באורך של 11.5 ק"מ על איבוד גובה של 1567מטרים. עשינו ראן אחד בלבד על המסלול כפי שמחייבים החוקים. הראן היה טוב סה"כ, מאוד זורם ביחס לשנה שעברה וכלל גם כמה קטעי 4על4 שאפשרו מנוחה שתדרש ביום התחרות על הראן הקטלני והאחרון של היום.

יום שבת הוקדש לאימונים רשמיים על יתר הסטייג'ים בחלוקה לשתי קטגוריות, A לקבוצות וטופ 100, ו B לשאר המתחרים. את האימון עשינו במסגרת הקבוצה, כשאני ורייצ'ל רוכבות ביחד והבנים רוכבים יחד ומדי פעם נפגשים. סטייג' 1 ו 2 היו על בסיס טיפוסים עצמאיים וקצת מתישים. סטייג' אחד התברר כזורם ומדורדר, כמו שאני אוהבת. סטייג' 2 היה דיי קטלני ומפחיד והותיר בי רושם פחות רגוע. בחלק מהמקומות הייתי צריכה לחשוב אם אני לוקחת את הסיכון וזורמת ברכיבה או לוקחת את הצ'יקן ליין, לא זה לא מרגיע אם תהיתם. את הפסקת הצהרים הקדשנו לצפייה משותפת בתחרות ה DH שהתקיימה במונט סינט אן ואח"כ עלינו לאימון על שני הסטיג'ים הנותרים בצד השני של ההר. סטייג' 3 ו- 4 היו זורמים וכפיים, סה"כ מאוד נהנתי מהם באימונים ופרט לקפיצה אחת שוויתרתי עליה בסטייג' 4 מתוך מחשבה על העייפות וסיכון מיותר בשלב זה, הכל הלך לי ממש טוב וחלק. מכאן רק נותר לנוח ולהתכונן ליום התחרות מחר. בדירה חיכו לנו הסוונירית המקסימה שלנו עם אוכל ועיסויים מעולים ומארק המכונאי של מרטין מאס בתפקיד מכונאי הקבוצה (הצוות השני היה בתחרות ה DH בקוויבק), לכיוונים וכיולים אחרונים לפני התחרות.

יום התחרות

בלילה שלפני השמים כרגיל נפתחו וירד המון גשם, לא ממש מרגיע רגע לפני הזינק, האמת אפילו דיי מלחיץ. מאוד רציתי להביא את עצמי לתחרות הזאת, הרגשתי מאוד טוב באימונים וככלל הרגשתי מאוד מוכנה, למעשה הכי מוכנה שהרגשתי השנה. בסטייג' הראשון היה עוד מעט רטוב מהגשמים של הלילה, אבל הלך לי מאוד טוב. הרגשתי שאני הולכת להיות בטופ 5. לסטייג' השני יצאתי עם קצת חששות, כאמור זה הסטייג' שפחדתי ממנו. במהלך הראן היו לי כמה כמעטים אבל סה"כ הלך ממש טוב וסיימתי בהרגשה מעולה. מיד אחרי לפיד זון ושם כבר בישרו לי שהגעתי רביעית ועפ"י הזמנים הבנתי שיש לי סיכוי להתברג גבוה ואולי אפילו פודיום. הסטייג' השלישי הלך גם הוא לא רע, כמה טעיות קטנות אבל סה"כ היה לא רע. כך גם הסטייג' הרביעי. אחרי סיום הסטייג' הבנות הראו לי את התוצאות וראיתי שישי הפרש של 30 שניות ביני לבין Andréane Lanthier הקנדית שהייתה שלישית. לכאורה הפרש שלא פשוט לצמצם (מה גם שההפרש לבנות מאחורי היה קטן) וידעתי שהסיכוי היחיד שלי להגיע לפודיום הוא אם אני הורגת את עצמי בסטייג' האחרון.

הסטייג' האחרון והארוך ביותר הלך לי ממש טוב. אמנם בהתחלה הרגשתי קצת לא מחוברת, והיו לי כמה טעויות קטנות, אבל בסטייג' כלכך ארוך, אפשר לתקן טעויות כאלה וזה מה שעשיתי. הצלחתי לשמור על ריכוז, הצלחתי לפדל לא מעט ובעיקר מאוד נהניתי ממנו. למרות שהלך לי מעולה סיימתי בהרגשה שלא הצלחתי לעבור את אדריאן והעובדה שהיא ישבה על ההוט סיט רק חיזקה את ההרגשה. מיד הלכתי לחבק אותה ולברך אותה על ההישג, אחרי כמה דקות של חיבוקים עם המתחרות וברכות מהקבוצה ומהחברים מסביב כשבראש שלי אני כניראה רביעית (לא רע, אבל בכ"ז מקום אחד מפודיום…) פתאום הגיעה אלי אדריאן, רק שהפעם היא באה לברך אותי – you've got it! הייתי בשוק! הייתי בטוחה שהיא לקחה שלישית אפילו לא חשבתי שאני צריכה לבדוק. בקיצור… אושר גדול, התרגשות, כיף מטורף. פודיום זה מדהים בכל מקרה, פודיום בוויסטלר זה חלום. זאת התחרות הכי יוקרתית והכי נחשבת, הייתי על גג העולם באותו רגע.

זאת התחרות שהכי נהנתי לרכב בה השנה והפודיום המתוק ביותר שלי. אני רק יכולה לקוות ולהתפלל שזה ימשיך ככה בשתי התחרויות הנוספות השנה והכל יהיה טוב.

יאללה נתראה אחרי איינסה בספרד.