הכלבויניק האולטימטיבי?
בחן, כתב ודיגמן: חנוך רדליך צילום סטילס, וידאו ועריכה: דותן הלוי
כמו סינגל קק״ל, אשר מתחיל מסולע ומלא פיתולים, והופך עם השנים לעמוס Chicken Lines ומיושר סיבובים, כך מתנהג גם ענף אופני ההרים, אשר עובר שינויים בלתי פוסקים בין שנת דגם אחת לשנייה. שינויים שנועדו להנגיש את האופניים למירב הרוכבים, כמו גם להפוך אותם למתאימים עד כמה שניתן לכמה שיותר סגנונות רכיבה וסוגי שבילים וסינגלים.
כבר שנים ארוכות אני סובר וטוען שכמעט לכל הסינגלים בישראל אין צורך באופניים בעלי מהלך הגדול מ-120 מ״מ, ובשנתיים האחרונות אנחנו עדים לפריחה אדירה בסגמנט הזה- ״דאון קאנטרי״, כמו שקוראים לו בענף…
מה מבטא, בעצם, הביטוי המעצבן, המציק והנכון הזה?
ובכן, הוא מבטא את רצון היצרנים לקרוץ בעזרת זוג אופניים אחד ויחיד, למרכז פעמון הרוכבים. לאלו שמחפשים זוג אופניים אחד איתו יוכלו לצאת לרכיבת נפח של טיול באיזור הרי ירושלים, להשתתף פעם בשנה בסמרתון, לקרוע בסופי השבוע עם החברים את כל הסינגלים המדורדרים של פארק קנדה, ואם יתחשק להם, גם להירשם לסבב האנדורו הישראלי, מבלי להתבייש ממהלך המתלה הקצרצ׳יק שלהם.
One Bike To Rule Them All
תופים בבקשה…. והופ- ברוכים הבאים לזירה, אופניים קלילי משקל, עם מהלך של כ-120 מילימטרים מפנקים ויעילים, זוויות של אופני דאון-היל מלפני 14 שנה ושל אופני שבילים אגרסיביים מלפני 5 שנים, אלפי לקוחות מרוצים שמרגישים ש- ״סוף סוף בנו אופניים בדיוק בשבילנו״ ועשרות יצרנים שהצליחו להדליק מחדש את הענף ולהעביר עוד שנה-שנתיים עד גילוי הטרנד הבא.
את חברת Kona האמריקאית אין כמעט צורך להציג לקוראינו הנאמנים, אך יתכן וחלק מהרוכבים הצעירים לא מודעים להיסטוריה האדירה של החברה הקטנה הזו. חברה שבמשך יותר מעשור (בעיקר בין תחילת שנות ה-90 ועד אמצע עשור ה-2,000) הציגה עשרות דגמי אופניים שהפכו אייקונים, במיוחד בתחום היותר אגרסיבי של הענף, בעזרתם של רוכבי על קשוחים, שגופם מורכב מהמון חלקי טיטניום וברגי אל-חלד ועליהם שורה רוחו של איוול-קניוול המתאבד המעופף.
באותן שנים, ובנוסף לדגמי השבילים האגרסיביים, ה-Dawg המצליחה, וליין הדאון היל המפורסם, ה-Stinky, לא פסקה החברה מלייצר אופני קרוס קאונטרי מוצלחים, שנרכבו לאליפויות ארצות הברית ובתחרויות בכל רחבי העולם.
קיבלנו למבחן את אופני ה-Hei Hei CR/DL, אופני הדאון קאנטרי של החברה, ויצאנו אל השטח הישראלי של סוף האביב.
HIGHLIGHTS
- שלדת קרבון "29
- מתלה ארבע זרועות בתצורת סינגל פיבוט, עם תומכות אוכף גמישות
- מהלך מתלים של 120 מילימטרים
- מזלג Sid Ultimate
- מערכת הינע X01/XX1 (בדגם 2023 עברו האופניים למערכת אלחוטית)
- בלמי סראם G2
- צמיגי מקסיס Rekon 2.25
- זווית צינור ראש 67.5 מעלות
- זווית צינור מושב אפקטיבית 75 מעלות
- אורך תומכות שרשרת 430 מ״מ
- משקל כולל חומר בצמיגים ודוושות 11.6 ק״ג
על השביל
רגע לפני המבחן עצמו, גילוי נאות:
יש לי חולשה קלה לחברת Kona, מאחר ובשנת 1996 היו אלו אופני השיכוך המלא הראשונים שלי, בדמות דגם ה-Sex Two בעלי שלדת צינורות האיסטון והבולם האחורי והמתפוצץ של מרזוקי. אהבתי אותם אהבת נפש, למרות שהיו במידה לארג׳ ועם סטם 130 מילימטרים, ואני מטר שבעים וארבע ביום הארוך בשנה. הם לקחו אותי לשבילי המדבר ולרמת הגולן, וחיברו עוד יותר ביני ובין אבי שרכש לי אותם ורכב איתי ברחבי הארץ בטיולים המשותפים.
דגם ה-Hei Hei הוא כבר מוכר וידוע בליין הדגמים של Kona והוא תמיד ״דיבר״ לרוכבים שחיפשו את הצד היותר אול-אראונדרי של תחום ה-XC. הדגם קיים כבר יותר מעשור, והוא אף פעם לא התיימר להיות סופר רייסר.
תמיד מדובר היה באופני XC פלוס, ואם תרצו, ניתן אף לומר ש-Kona הקדימו את השוק בייצור ובשיווק של אופני דאון-קאנטרי, עוד לפני שקראו להם כך באופן רשמי.
שלדת ה-Hei Hei בנויה מהקרבון הקליל של חברת Kona, וכמו בכל שלדות החברה, המתלה הוא בתצורת ציר יחיד עם ארבע זרועות המוכר והידוע. כאן הגדילו ועשו החברים ב- Kona ויצרו משולש אחורי ובו תומכות אוכף מושטחות ורחבות במיוחד, לטובת ציר וירטואלי הנע סביב גמישות תומכות הקרבון.
חברות רבות וטובות משתעשעות עם מיליון סוגי מתלים, בעלי שמות עם אותיות מוזרות וקינמטיקה של מעבורות חלל, אבל Kona נשארו נאמנים לתצורת הציר היחיד, המוכח והאהוב, שהיה ונשאר הנעים ביותר, בעיני, לספיגת זעזועים.
לאחר התאמת המתלים למשקלי (ההולך ועולה עם הגיל, אהממ) יצאתי, כהרגלי, לרכיבת נפח ארוכה. 150 קילומטרים של שבילים רחבים, טיילות ערים וכבישי מושבים באזור השרון.
מתלים ותנוחה
ה- Hei Hei מדוושים נהדר ומגיבים היטב להאצה הראשונית מהמקום. נכון, אין פה את הקשיחות הראשונית הזו של אופניXC טהורי גזע, אבל שילוב של משקל קליל (11.6 ק״ג) וצמיגים בעלי התנגדות גלגול נמוכה להפתיע עושה את העבודה.
התנוחה היא זקופה יחסית, וחלוקת המשקל בין הטוכעס לכפות הידיים מתאימה היטב לרכיבות ארוכות ונינוחות. המתלים סופגים היטב את כל זעזועי השטח ומאפשרים לדווש ללא הפסקה גם בבורות רצופים וגם ב״קורדרוי״ של שבילי כורכר מרובי תנועת רכב. לראשונה מזה המון זמן נהניתי מדגם ה-Sid של רוקשוקס, אשר ברמת האולטימייט מצויד במנגנון דאמפינג שונה ורגיש יותר, שעבד היטב על המכות הקטנות שמאפיינות רכיבת ארבע על ארבע מהירה ורציפה.
מתלה הציר היחיד המוכח עשה את שלו וספג כל קפל קרקע, ובודד אותי היטב, כך שיכולתי להתרכז במה שחשוב: לדווש.
הגריפים המקוריים של Kona דקים מדי, לטעמי, ולא נוחים לאורך זמן ארוך. הם עובדים טוב יותר כשמגיעים לשטח אגרסיבי בו יש צורך ללפות את הכידון טוב יותר, אבל הייתי מחליף למשהו שמנמן וסופג יותר. כזה אני, מפונק.
ברכיבת הנפח הופתעתי מאד מצמיגי המקסיס Rekon שהגיעו על האופניים. הם מהירים מאד, ומספקים בטחון גבוה גם בפניות תחוחות במהירות גבוהה. בצידיהם קוביות גבוהות יחסית לטובת אחיזה בהפניות, אך מרכזם מהיר ובעל התנגדות נמוכה כשל צמיגי תחרויות. הם נראים מאד צרים במבט ראשון, בטח צרים יותר מה-2.25 המוצהר שלהם, כנראה פועל יוצא של חישוקי ה-WTB i27 הצרים למדי, במונחים של היום, אך בשבילי השרון המהירים הם תפקדו מעולה.
בסינגלים
העבודה היומיומית שלי מביאה אותי פעמיים בשבוע לאיזור כוכב יאיר, ולפחות פעמיים לאיזור בן שמן. בשני המקומות האלו ישנם שבילים שנועדו לקהל היעד של ה-Hei Hei, ולכן מאד נהניתי לבחון אותם בסינגלים המסולעים ובתחילת הדרדרת שלסוף האביב.
במסלעות בעליה הצמיגים נשארים צמודים לקרקע, בזכות המתלה האחורי הפרוגרסיבי, אשר רך ונעים בתחילת מהלכו ומגיב היטב למכות קטנות בעלות אימפקט נמוך, ובזכות בולם האולטימייט הקדמי והנעים. בחרו קו, כוונו את האופניים, הישענו לפנים ודוושו. האופניים יגיעו לשם.
כשמתחילים לרדת, אותם מתלים מתחילים להראות את יכולותיהם ביתר שאת, ומשככים נהדר לאורך כל מהלכם. מסלעות ארוכות עם הפרשי גבהים משמעותיים נבלעות תחת הבולמים, והאופניים שומרים על יציבות כיוונית טובה גם תחת זעזועים גדולים במיוחד.
ההיגוי זריז במידה, אך לא מזכיר ביציבותו את הדור החדש ביותר של אופני הדאון קאנטרי, בעלי זוויות ראש הנעות בין 64.5- 66 מעלות. לרוכבי XC קלאסיים ירגישו ה- Hei Hei כהתפתחות טבעית של אופניהם הקודמים, אך למי שמחפש את שיא האופנה או בא מאופני שבילים אגרסיביים יותר, ההיגוי ירגיש זריז ועצבני מדי.
איני רוכב אנדורו מקצועי, אך במהירויות ובסינגלים בהם רכבתי במהלך התקופה, ה-Hei Hei לא אכזבו, ולא הרגשתי שאני מגיע לקצה גבול היכולות שלהם מבחינת דרישות הרוכב המהיר מהממוצע. מרכז הפעמון, אמרנו?
עניין אחד שהפריע לי לאורך המבחן הוא ההרגשה שהרוכב יושב ״על״ האופניים ולא ״בתוכם״. הרגשה שבאה לידי ביטוי במין תחושה שהציר המרכזי של האופניים גבוה במיוחד (הוא לא…) ושהאופניים ״נופלים״ מגבוה אל תוך הפניות. לא דיל-ברייקר, אבל שווה רכיבת מבחן לקראת רכישה, אם אתם רגישים לעניינים שכאלה.
צמיגי הריקון המשיכו להפתיע כשאחזו נהדר גם בסינגלים, ואיבדו אחיזה רק תחת בלימה קשוחה באדמה מדורדרת. הייתי שמח אם הם היו רחבים יותר (2.4, אולי?), ואז הייתי מרשה לעצמי להוריד בהם עוד קצת לחץ, לטובת אחיזה טובה עוד יותר.
חלקים בולטים
בולמים: מזלג הסיד אולטימייט עבד מדהים לאורך המבחן, והפתיע אותי ברגישות שלו למכות קטנות, בהתנגדות לצלילה תחת בלימה ובקשיחות הצידית שלו תחת רכיבה בשבילים אגרסיביים. עם המנגנון הפנימי היקר יוצר, בולם הסיד הקליל והיקר הזה הוא ככל הנראה בולם ה-XC הטוב ביותר בשוק.
בלמים: לאחר שנים בהן לא נהניתי מבלמי סראם, בשל גמישות יתר של הידית והיעדר נשיכה מובחנת, בלמי ה-G2 שהגיעו על ה-Hei Hei היו שקטים, עוצמתיים ובעלי מודולציה מעולה. הידית עדיין אינה ״בול״, בעיני, כמו ידיות שימאנו, אך הבלמים האלה קיבלו אצלי ציון גבוה.
צמיגים: כמו שכבר ציינתי במבחן מספר פעמים, צמיגי המקסים ריקון הפתיעו אותי במהירותם, באחיזתם ובעמידותם לאורך כל המבחן. הם מרגישים כמו צמיגי מרוץ כמעט, ומצליחים לספק אחיזה נהדרת במקביל להתנגדות גלגול נמוכה.
גלגלים: במחירים עליהם אנחנו מדברים, סביב 30,000 שקלים לזוג אופניים, הייתי מצפה לפגוש סט גלגלים עם חישוקי קרבון, ואם אפשר, ברוחב של 30 מ״מ לפחות.
לסיכום
ה Kona Hei Hei הם, במובן הטוב של המילה, כלבויניקים מוצלחים.
הם עושים הכל היטב, ולא זורחים בשום תחום באופן ספציפי. כן, על פניו זה נשמע כמו משהו שלילי, אך כשמדובר בענף בו אנשים רבים מחפשים זוג אופניים אחד ויחיד, שיעשה עבורם את העבודה הטובה ביותר בתחומי רכיבה שונים, מדובר במחמאה אמיתית.
הם קלים, יעילי דיווש, מהירים בשבילים, מתפקדים היטב בעליות מסולעות ובסינגלים עד הצד האגרסיבי, והם לא יקרים כל-כך ביחס לתמורה שהם מספקים. עם מערכות אלחוטיות בדגם החדש, כבר מדובר בתמורה עוד יותר טובה למחיר. לו היו מגיעים עם גלגלי קרבון, הם היו סוגרים את החבילה לחלוטין, והופכים אופנים טובים, גם לחבילה סופר משתלמת.
Facebook
Telegram
WhatsApp