---

בחן וכתב: ליאור דיין      צילום סטילס ווידאו: ליאור דיין     רוכב דוגמן: אורי וולף

---

תשמעו, לבחון אופניים יכול לפעמים להיות עניין קשה.
חכו רגע לפני שאתם שולפים לכבודי את הכינור הקטן בעולם והרחמים המזויפים והרשו לי להסביר. החורף מגיע לקיצו, היער ירוק ופורח, הסינגלים מהודקים והציפורים מצייצות. נכון, תמיד כיף לקבל אופני קצה להתעלל בהם. אבל בינינו, כל מה שהתחשק לי זה לצאת לסינגלים ולנצל סוף-כל-סוף את אופני השטח החדשים שקניתי לאחרונה. ללא שום הסחות דעת מיותרות. ואז אריק מפתיע אותי בהצעה לבחון זוג אופניים.
"אילו אופניים?" שאלתי, תוך כדי שאני מתכנן לסרב בנימוס.

"פיווט 429 TRAIL", הוא עונה.

ישר ידעתי שאכלתי אותה. יש בחיים הזדמנויות שאין לי את החוסן לסרב להן. אם, רחמנא ליצלן, אי-פעם אשכב בתרדמת קלינית מתמשכת ויציעו לי סיבוב על PIVOT, סביר להניח שאתעורר, אצעק "ברור שכן!" ואז אחזור לחרופ.

אז במידה ואינכם מכירים, נתחיל בקצת היסטוריה. חברת PIVOT נוסדה ב-2007, אך שורשיה התחילו הרבה לפני, בחברת אופני הבוטיק Titus ממנה התפצלה. כבר מיומה הראשון ביססה לעצמה Pivot מוניטין של חברת איכותית וחסרת פשרות, עם איכות ייצור ותשומת לב לפרטים אשר מעטים השתוו לה. כבר מההתחלה החברה אימצה את מתלה ה- DW המוצלח, עליו ארחיב בהמשך, והיא דובקת בו עד היום.

דגם ה-429 TRAIL שבמבחן הוא למעשה גלגול של דגם הבכורה הראשון שפיווט השיקו כבר בשנת 2007  ה- Mach 4. במשך מספר שנים פלירטט דגם ה-429 בין דיסציפלינות, עם דגם ה-SL הייעודי ל-XC ודגם ה-Trail המכוון לרכיבת שבילים. כצפוי, עם השנים הגיאומטריה התארכה משמעותית, זווית הראש התמתנה ובדגם הנוכחי התקבעו ה-429 כאופני השבילים של PIVOT. מיקום הבולם השתנה והפך אנכי, אך מאחור עדיין מדובר במתלה DW אשר מספק 120 מילימטרים של מהלך.

פיווט מציעים לא פחות מ-20 מפרטים שונים עבור ה- Trail 429, כולם עם אותה שלדת קרבון קלה (2.7 ק"ג למידה מדיום כולל בולם). אנחנו קיבלנו למבחן את אחד ממפרטי הבסיס, עם מזלג פוקס 34 Performance מלפנים, בעל 130 מילימטרים מהלך, הילוכי GX/XO של סראם וגלגלי DT Swiss 1900. פיווט גם מציעים מפרט "אנדורו" אשר מקבל מזלג פוקס 36 מקוצר (140 מילימטרים) ובולם אחורי עם Piggyback. השלדה מגיעה ב-5 מידות שונות, מ-XS ועד XL, כולן עם גלגלי 29 אינץ' ומקום לבקבוק גדול במשולש הקדמי. בנוסף, קיימת הברגה לבקבוק נוסף בתחתית האופניים ואחת נוספת לסט כלים בטופ-טיוב. מחיר החבילה עומד על 25,995 שקלים ופיווט מספקים 10 שנות אחריות על השלדה.

Highlights

• שלדת קרבון מלאה
• מתלה DW Link עם 120מ"מ מהלך
• מזלג Fox Performance בעל מהלך של 130מ"מ
• זווית ראש 66.5-66 מעלות
• זווית כיסא 75-75.5 מעלות
• אורך תומכת שרשרת 43.2 ס"מ
• גלגלי DT1900 עם צמיגי Maxxis Dissector ברוחב 2.4 אינץ'
• מערכת הילוכים SRAM X01
• משקל 13.7 ללא פדלים
• נתונים למידה L

רכיבה-הדייט הראשון

את אופני המבחן בכלל הוצאתי מהרכב בפעם הראשונה בטיול רביצה משפחתי בנגב. אחרי הרכבה וכיוון זריז עמדתי ובחנתי אותם מקרוב. התרשמות ראשונית- שלדה נאה ומושקעת למדי, על אף צביעה אפורה כסופה מעט אנמית לטעמי.  משולש קדמי ארוך ומרווח בטירוף עם מתלה מרובה חוליות בעל מיסבים מאסיביים למדי. את הבולם האחורי כיילתי למצב Trail הרך יותר, תהליך זריז ואינטואיטיבי הודות למד סאג המחובר אליו, ואת מזלג הפוקס 34 כיילתי לפי טבלת הלחצים המומלצת של היצרן. לבסוף, וידאתי כי ה-Flip Chip של המתלה נמצא במצב הנמוך (והאגרסיבי) יותר, שלרוב אני מעדיף.

כבר למחרת צללתי איתם הישר לסיבוב מדברי מאולתר לגמרי של כ-55 קילומטרים, אשר התחיל סביב אגם ירוחם, דרך איזור שדה-בוקר והסתיים בסיבוב בסינגל הברגרים. תוך דקות ספורות הרגשתי די מורגל לאופניים.  גובהי 1.82 מטרים והשלדה במידה לארג' הרגישה בול לממדי. תנוחת הדיווש בישיבה מרווחת ומתוחה יחסית, גם בהשוואה לזוגות בעלי ממדים ו-reach דומים, הודות לטופ טיוב ארוך. המשולש הקדמי הארוך יחד עם הפרונט הנמוך יחסית מקנים ל-429 תחושה קלה של אופני קרוס-קאנטרי שמרגישה נכון לדיווש מתמשך.

מתלי DW ידועים לרוב ביעילות דיווש גבוהה בשילוב עם יכולת הפרדה טובה בין כוחות הדיווש לפעולת המתלה. במקרה של ה-Trail 429, תחושתי היא שפיווט בחרו לתכנן את המתלה על הצד האקטיבי יותר.  בקילומטרים הראשונים לרכיבה, שהיו בעיקר דרכי עפר מנהלתיות, המתלה אכן הרגיש אנרגטי ותומך, אם כי ניתן היה להבחין בנדנוד מסוים כאשר הבולם במצבו הפתוח. המתלה יעיל יחסית, אך לא ברמה חסרת פשרות כגון מתלה ה- switch infinity של ייטי, או אפילו מתלה ה-DW הדומה באופני Ibis. מצד אחד לא הרגשתי צורך עז להשתמש בפלטפורמה היציבה בבולם האחורי, אך מצד שני, כן הבחנתי בשיפור בהעברת הכוח כאשר העברתי את ידית ה-Propedal למצב האמצעי. צמיגי ה-Maxxis Dissector, ברוחב 2.4 אינץ' מלפנים ומאחור, התגלגלו היטב, אך כצפוי הרגישו טיפה אוברקיל לרכיבת קרוס קאנטרי. בקיצור, ה-Trail 429 גמעו את הקילומטרים בנוחות ובזריזות, גם אם לא שברתי איתם שיאי מהירות במישור.

כאשר הגעתי לסינגלים החלו האופניים, יחד עם עבדיכם הנאמן, להתעורר לחיים. תחילה נכנסתי לעליה סלעית ומעט משוחררת ומיד שמתי לב לאחיזה הפנומנלית שמייצר המתלה בקרקע. ה-429 הרגישו קלילים, ובשילוב עם הגיאומטריה הנמוכה מלפנים והמתלה המשובח שמרו על מומנטום גם בקטעים מגעילים ומשובשים. בירידות מתונות ה-Trail 429 מתגלים כאופניים זריזים מאוד. האופניים הרגישו קלילים על-אף המפרט הבסיסי יחסית, שינו כיוון בחדות ודיוק והתרוממו לאוויר בכל פעם שרק ביקשתי.

אל סינגל הברגרים הגעתי בשעת דמדומים. למי שטרם ביקר, מדובר בסינגל מדברי חצי פיראטי, מתון ברובו אך שופע באבנים, סיבובים ומשטחי סלע. השמש כבר מתחת לאופק, ולמרות שאני בקושי מצליח לראות יותר מכמה מטרים קדימה האופניים משתפים פעולה, זורמים כל משטח סלע ולא נזרקים גם כאשר אני מלטף בטעות סלעים נבזיים שהיו זורקים אותי מהקו על אופני קרוס קאנטרי. סך הכל, סיום מוצלח לדייט ראשון ארוך וספונטני .

רכיבה- תקופת ה Honeymoon

בדייט השני רציתי לקחת את יחסינו לשלב הבא ויצאתי לרכב את ה"יורד ליגור"- סינגל שמפריד את הבר מהתבן, עם מקטעים שיאתגרו גם אופניים ארוכי מהלך. המהלך קצר עשוי להיות מעט מתיש בסינגל כה ארוך ויחסית טכני, אך עם מספיק ערנות ובחירת קווים יותר קפדנית ה-429 התמודדו בכבוד גם עם החלקים הטכניים ביותר. הפיווט אף צלחו בכבוד את הסוויצ'בקים הצפופים והתלולים. כן, על אופני אנדורו רכים הייתי כנראה רוכב יותר במהירות ועם פחות עצירות ריענון לכפות הידיים, אבל פרט לכך הפיווט הרגישו לגמרי בבית.

בהמשך תקופת מבחן לקחתי אותם למגוון רכיבות, החל בסינגלים זורמים כגון הזורע ואלון הגליל, ועד לסינגלים יותר אגרסיביים במשגב ומשמר העמק.

בסינגלים הזורמים גיליתי אופניים שהם בין המשובחים שיצא לי לנסות. כל פמפום מייצר מהירות והמתלה מספק שפע אחיזה אך עם תמיכה טובה מאוד תחת דיווש. השלדה קשיחה בול במידה הנכונה כדי לשמור על הקווים מבלי להיות נוקשה ומענישה. בהשכבות בסיבובים האופניים מרגישים כמקשה אחת, כאשר חלקם האחורי והקדמי שוקעים יחדיו ושומרים על אופניים מאוד מאוזנים.

סיבובים פתוחים ומהירים הם אחד הצדדים החזקים של ה-429, ללא ספק. את חלק מהירידות המהירות בסינגל הזורע רכבתי עשרות פעמיים על זוגות אופניים רבים, אך ספק אם אי-פעם הגעתי למהירות מגוחכת שכזו.

בכל הנוגע לשינויי גיאומטריה, לרוב אני (כמו רוב הרוכבים) מעדיף להשאיר את האופניים במצבם הנמוך והאגרסיבי יותר ולשכוח מזה. אך הפעם אני שמח על כך שניסיתי לרכוב גם עם ה- Flip Chip במצבו הגבוה יותר. מצב זה מחדד את זווית הראש והאוכף בחצי מעלה, מגביה את הציר המרכזי בכ-7 מילימטרים ומאריך את הריץ' מ470 ל475 מילימטרים. אלו אומנם שינויים קלים אך לדעתי מורגשים לטובה בסינגלים מתונים. תנוחת הדיווש קרבית ויעילה יותר, דבר מורגש לטובה בעיקר בעליות. בנוסף, היה פחות צורך בהעברות משקל מצד הרוכב כדי לייצר אחיזה בצמיג הקדמי ולשמור על הקו בסיבובים. במידה מסוימת הרגשתי כי בגיאומטריה הזו ובסינגלים מהירים וזורמים ה-429 היו ב-Zone הכי טבעי ומהנה שלהם.

במטרה לבדוק את גבולות האופניים, לקחתי את ה-Trail 429 גם לכמה רכיבות אנדורו מאתגרות יותר. רוב הזמן האופניים התמודדו היטב, גם בקווים הכי טכניים. כאשר המהירות עולה, מתחילים להרגיש את מגבלותיהם, כצפוי מאופני שבילים. אותה זריזות מבורכת הופכת לתזזיתיות קלה. בקטעים תלולים הפרונט צולל קצת יותר מהרצוי, ומזלג הפוקס 34 שלרוב עבד מצוין מאבד מעט מקור הרוח שלו.

לתחושתי, הגורם המגביל העיקרי בסינגלים כאלו היה הקוקפיט. ה-429 מצוידים בסטם שטוח באורך 50 מילימטרים וכידון ברוחב 780 מילימטרים עם רייז בינוני של 20מ"מ. הקוקפיט תואם לגמרי את אופי האופניים ברוב השבילים, אך מרגיש ארוך ושטוח מהמספרים היבשים. הדבר ניכר בעיקר בבלימה בירידה חדה או בטריקה בסוף קטע תלול (מה שנקרא G-out). באמצע המבחן החלפתי לכידון עם רייז גבוה יותר (35מ"מ) והשיפור היה ניכר. אומנם ה- 429 לא הפכו פתאום לאופני דאונהיל, אך הם בהחלט קיבלו זריקת בטחון בסינגלים אגרסיביים ועל הדרך הרגישו יותר נוח במשיכה לאוויר. שוב, אדגיש שמדובר בעניין צפוי ומקובל באופני שבילים קצרי מהלך, אך מי שמתכוון לקחת את ה-Trail 429 בעיקר לרכיבות שכאלו, טוב אם ישקול קיצור והגבהת הקוקפיט, או מלכתחילה ללכת על דגם שיותר נועד לכך כגון הסוויצ'בלייד.

ישנם זוגות אשר מרגישים כאילו יש להם מהלך עמוק יותר מהכתוב על הנייר. ה-429 אינם כאלה. עם זאת, הם מנצלים היטב את כל 120 המילימטרים של המתלה. אציין לשבח את תגובת המתלה למדרגות (מה שידוע כרגישות Square Edge), שהיא בהחלט יוצאת דופן יחסית לאופניים בעלי מהלך קצר. נדיר שהמתלה נתפס או מתקשה בהפתעה בפגיעה במכשול, גם תוך כדי דיווש. נחיתה מקפיצות כן יכולה לגרום לטריקת המתלה, אם כי לרוב לא באופן אלים במיוחד.

יכולת העקיבה האיכותית באה לידי ביטוי גם בעליות טכניות. המתלה האקטיבי מייצר שפע אחיזה ויחד עם הציר המרכזי, שאינו נמוך במיוחד, מאפשרים לצלוח אלמנטים טכניים בעליה בקלות טובה מהממוצע. תושבת ה-ISCG, אשר מאפשרת התקנה של מגון גחון (בש-גארד) היא גם תוספת מבורכת עבור רוכבים שאוהבים לפצח עליות.

הפרט היחיד בגיאומטריה אשר אינו לגמרי אופטימלי בעליות תלולות הינו זווית האוכף. אשר עומדת על 75 מעלות (או 75.5 במצב הגבוה), מעט נמוך מהממוצע המקובל כיום אשר לרוב נע בין 76-77.5 מעלות. יש שיראו זאת כזווית קצת מיושנת, אולי אפילו פספוס קל מבחינת פיווט, אך לדעתי הם קלעו היטב. הזווית הולמת את אופי האופניים ותורמת לתחושה הארוכה והמעט "רייסרית" שלהם בדיווש בישיבה. עם זאת, בעליות תלולות כן יש תחושה קלה שהמשקל נוטה לאחור. אישית, לי לא הפריע כלל וכלל. רוכבים אשר נוטים לרכב עם מוט אוכף גבוה יותר (בין אם עקב גובהם או אורך רגליים) אולי ירגישו את העניין יותר.

הזכרתי קודם את חיבתם של ה-Trail 429 לסיבובים מהירים. במובן הזה, אחת ההפתעות הטובות הגיעה מצד צמיגי ה-Maxxis Dissector. בתחילת המבחן, הייתי כאמור מעט סקפטי לגבי בחירת הצמיגים בעיקר בגלל שלרוב רואים את  הדיייסקטור כצמיג אחורי וכאן הוא כאמור מופיע גם מלפנים. ובכן, אשלוף משפט שאשתי מחכה לשמוע שנים- אני מודה שטעיתי! הצמיגים הרגישו נהדר. הם התגלגלו לא רע, ולא איכזבו לרגע מבחינת אחיזה, גם בהטיות בסיבובים. ובכל זאת, לדעתי עדיין הייתי רואה בצמיגים הללו יותר כ"נקודת מוצא" טובה אך נייטרלית. אילו הייתי משתמש ב-429 בעיקר כאופניים לרכיבות נפח או קרוס-קאנטרי, הייתי מרכיב צמיג מהיר יותר מאחור. לחילופין, אילו הייתי משתמש בהם כאופני שבילים אגרסיביים, יתכן והייתי מחליף את הצמיג הקדמי למשהו יותר ייעודי. ה-Trail 429 הם אופניים ורסטיליים למדי ולטעמי חלק מהתאמתם להעדפות הרוכב היא בחירה ממוקדת יותר של צמיגים.

חלקים, רכיבים והרהורים טכניים…

המפרט שקיבלנו למבחן הוא אחד המפרטים הבסיסיים – פרקטי, נטול יומרות וללא רכיבים יקרים במיוחד. לא תמצאו כאן רכיבי קרבון, הקוקפיט גם הוא מבית פיווט, ובולמי הפוקס הם מסדרת ה-Performance בעלי הדאמפרים והכיוונים הבסיסיים. אך למרות זאת, האופניים לא הרגישו זולים כלל וכלל. גלגלי ה-DT1900 הבסיסיים הרגישו קלים וסיימו את תקופת המבחן ישרים כמו פלס. בולמי הפוקס, ובעיקר המזלג, אומנם דלים בכיוונים אבל לא אכזבו לשניה מבחינת ביצועים בשטח. מעצורי ה-Guide RE, בעלי 4 הבוכנות, היו חזקים ועקביים והראו סימני עייפות רק בירידות מאוד ממושכות. לאורך כל תקופת המבחן לא שמעתי צקצוק אחד ממיסבי המתלה. מעל לכל, החבילה בכללותה הרגישה איכותית וללא שמץ כבדות או עצלות אשר נובעים לעיתים מחלקים ברמה בינונית.

עם זאת, היו כמה עניינים טכניים ורכיבים שפחות אהבתי. מוט האוכף של פוקס שהיה בלתי עקבי בעליל וסירב לעלות בערך בשליש מהפעמים שלחצתי על הידית. מקווה שמדובר בתקלה נקודתית.

ה-Trail 429 יכלו להיות אופניים שקטים מאוד, עם מגן הצלפות שרשרת מושקע, מיסבים איכותיים ושלדת קרבון ברמת ייצור גבוהה ביותר. לרוע המזל, לא ממש יכולתי לשמוע את השקט מרוב רעש… ראשית, מכסה הפלסטיק שמוליך את הכבל לתוך השלדה מעט רפוי מדי ומאפשר לכבלים להחליק בחופשיות ולרעוד בפנים. אולם עיקר הבעיה נבע לדעתי מהיעדר ספוגים סביב מוליכי הכבלים (היכן שהצלחתי לראות, בכל אופן). לקונה הפוטנציאלי הייתי ממליץ לוודא התקנה של הספוגים שפיווט מספקים, ואולי להוסיף קצת אקסטרה באיזור הציר המרכזי, קרוב לפתח הפלסטיק שנועד להתקנה פשוטה. נקודה בעיתית נוספת הינה חיווט כבל ההילוכים תחת מגן הצלפות השרשרת שכנראה ידרוש ניתוק /תלישה שלו כדי להחליף מוליך כבל…

ועניין אחרון, הוא השימוש בציר גלגל אחורי Super Boost ברוחב 157 מילימטרים. בסופו של יום, הגלגל והמשולש האחורי מרגישים מצוין וזה העיקר, אך צריך לקחת בחשבון היצע יחסית נמוך של נאבות בסטנדרט זה במיוחד למי שברשותו כבר סט גלגלים שירצה להעביר.

סיכום- יחסינו לאן…

במידה מסוימת, יכולתי לסכם את המבחן של ה- Pivot 429 Trail כבר בשמם בלבד – מבחינתי, האופניים האלה יכולים להופיע במילון תחת ההגדרה עבור "אופני שבילים". היות ומדובר באחד הסגמנטים היותר מעורפלים, הרשו לי לפרט. לא תמצאו כאן זוויות מטורפות או תעלולי גיאומטריה ומתלה שמנסים לגרום להם לטשטש גבולות ולהתחזות לאופני מיני-אנדורו או שעטנז אחר. מה שכן תמצאו כאן הם אופני שבילים פר-אקסלנס, עם שלדה ומתלה אשר שופרו ולוטשו בעדינות על פני כמעט עשור שלם. הם הכי אוהבים להשתעשע בסינגלים זורמים ומהירים, יכולים גם לשמש כאופני קרוס קאנטרי מזדמנים ולא יתלוננו אם תקחו אותם מדי פעם לרכיבות יותר אגרסיביות.

ועכשיו ברשותכם, אני אחזור לתרדמת שלי…

Comments

comments