בחן וכתב: תום יצחקי    צילום וידאו/סטילס: דותן הלוי    רוכב דוגמן: יוני שחם


ראשית נציין שווייליר יצאו עם הפילאנטה (היפייפיים, יש לציין), כבר ב-2021 כדגם שמחליף את ה-Cento 10 Air, שהיו אופניים אירודינמיים אך מעט כבדים ביחס למתחרים. המצב שונה לגמרי עם הפילאנטה, ששוקלים 7.5 קילוגרם (עם פדלים, מתקן לגרמין, פנימיות ומתקני בקבוק) ועם גלגלים שבקלות אפשר לגלח מהם לא מעט משקל, אך על כך בהמשך.

כשמגיעים לחנות Love To Ride של שרון פירסט ביהוד, לא לגמרי ברור הסיפור שם.. מבחוץ מדובר בבניין אפרורי ברחוב ראשי של יהוד, עם כניסה שלא פשוט למצוא (עבדכם הנאמן התקשר לשרון פעמיים לפני שהבין שהחנות ממש מתחת לאפו), אך מבפנים רואים שמדובר במקדש לאוהבי התרבות האיטלקית – או לפחות לחלק של קפה איכותי ואופניים מעוצבים לעילה.

כשמדברים עם שרון, נראות החנות מתחברת לפרסונה. מדובר בחובב אופניים נלהב, עם ידע נרחב בענף התחרותי, באופניים וחלקיהם, אדם שכל חנון רכיבה (כמוני) שמח לפתח עימו שיחה. שרון מסביר לי על האופניים, נותן לי את מטען מערכת ההילוכים החדשה של שימנו, ה-Dura Ace 9250, ואני הולך לי לדרכי כשאני מאוד רוצה כבר לרכוב על אופני הקצה של ווילייר.

פה בדיוק המקום לדיסקליימר קצר– גם האופניים הפרטיים שלי הם אופני קצה של חברה אחרת, ורציתי להרגיש באמת איך הווילייר עומדים מולם.

DAA2 1070×200
מוטוליין 1070×200
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200
שימנו 1070×200

וילייר היא חברה איטלקית שמייצרת אופניים משנת 1906. היא הוקמה ע"י פייטרו דאל מולין, ומאז צברה הרבה ניסיון בעיקר בענף הכביש, אך גם בענפי הטריאתלון והנג"ש, אופני ההרים ובשנים האחרונות גם גראבל.

ווילייר נוכחת בוורלד טור כבר שנים רבות, ובשנים האחרונות מתחזקת גם קבוצת אופני הרים שמתחרה בין היתר במרוץ הקייפ אפיק – מרוץ השלבים הידוע והגדול בעולם לאופני הרים שמתקיים לאורך 8 ימים בדרום אפריקה. היא גם אחת החברות הראשונות להציע אופני כביש אירודינמיים, אופני כביש עם הובלת כבלים פנימית ועוד חידושים שמראים שהיא לא קפאה על שמריה הקלאסיים, ובהחלט שמה את ערך החדשנות גבוה בסולם, והוא לא פחות חשוב לה ממסורת.

הפילאנטה שקיבלתי לידי הם דגם הקצה של החברה, עליו מתחרה קבוצת Astana-Qazaqstan מדרג הוורלד-טור, קבוצתו של מארק קאבנדיש הבריטי שינסה השנה לשבור על הפילאנטה את שיא כל הזמנים במספר נצחונות בשלבי טור דה פראנס (35 שלבים).

Highlights

  • אופני אירו כביש עם בלמי דיסק
  • שלדת קרבון מונוקוק המיוצרת באיטליה
  • מערכת Dura-Ace Di2 חשמלית מלאה מבית שימנו עם 12 הילוכים
  • גלגלי קרבון של ווילייר בעומק 42 מ"מ
  • צמיגי  Continental GP 5000ברוחב 28 מ"מ (במקור Vitorria Corsa)
  • צירי גלגל בקוטר 12 מ"מ של מאוויק עם פטנט לפתיחה מהירה
  • משקל "רטוב"- 7.5 ק"ג כולל פדלים, מתקני בקבוק, מתקן גרמין וחומר בצמיגים

התאמה למידות הרוכב

פה צריך לומר שמי שרוכש את האופניים יקבל טיפול מעט שונה ממה שאני קיבלתי – הפילאנטה מגיעים עם כידון וסטם אינטגרליים (כלומר, חתיכה אחת), וככאלה תצטרכו להזמין לכם אופניים במידה הנכונה אך גם לשים לב איזה מידות כידון-סטם אתם צריכים. אחד הדברים הייחודים כאן הוא שהיחידה האינטגרלית מגיעה ב240 מידות שונות (שאין ביניהן חפיפה) של שילובי ארוך סטם, רוחב כידון, עומק הדרופ ומרחק הריץ'. מומלץ להגיע מוכנים עם העדפות לרוכבים המנוסים יותר, ועם המלצות ממתאים/מודד אופניים למנוסים פחות.

אני לרוב רוכב עם סטם באורך 120 מ"מ בזווית שלילית של 17 מעלות, ועם כידון 38 ס"מ Center-Center עם ריץ' 104 מ"מ. מדובר בתנוחה די "קרבית", ופה הייתי צריך להתפשר על המידות, דבר שגרם לי לחשוש מעט מהנוחות שלי בנקודות המגע על האופניים.

שלדה וגיאומטריה

שלדת האירו של הפילאנטה שוקלת 870  גרם בלבד, והמזלג 360 גרם.

ווילייר טוענים שהדגם הזה משלב משקל קליל עם תכונות אווירודינמיות משמעותיות, וכל זה עם נוחות רכיבה גבוהה.

הגיאומטריה של השלדה מזכירה מאוד את שילדת האס-וורקס Tarmac הפרטית שלי, כלומר אגרסיבית למדי, עם צינור ראש קצרצר, תומכות שרשרת ובסיס גלגלים קצרים גם כן. אופני מירוץ פר אקסלנס- Feels like home.

בפילאנטה לא תראו כבלים מחוץ לשלדה. כולם מוסתרים יפה ועוברים בתוך הכידון האינטגרלי והשלדה, למראה חלק ואסתטי מצד אחד, אך חשוב מכך – תורמים לאווירודינמיות השלדה.

השלדה נראית מעולה– קווים זורמים ונקיים, צביעה עדינה ואיכותית, ונראה שווילייר שומרים על אופנת אופני העל מהשנים האחרונות גם קלים וגם אווירודינמיים – כלומר מראה פחות Bulky ומאסיבי, אלא דווקא רזה עם צורת צינורות אווירודינמית, ותומכות אוכף שמתחברות לצינור האוכף ולא לצינור העליון של השלדה, על מנת לייצר בליעת זעזועים משופרת בין הכביש והרוכב.

באזור הקוקפיט אנו מקבלים צינור ראש נמוך וקרבי יחסית, עם סטאק נמוך, אבל יש לשים לב ששיטת העברת הכבלים הפנימית של ווילייר דרך הכידון מחייבת לפחות 2 ספייסרים בין ההד-סט לכידון (עובדה שמפריעה מעט לחובבי Slam the stem כמוני..). זה גם אומר שגובה הסטאק יהיה לפחות 2 ספייסרים, כלומר אפקטיבית הוא 10 מ"מ יותר מהמוצג בגאומטריית האופניים.

נראה שווילייר עשו כאן עבודת חקר אווירודינמית רצינית, והחברה טוענת כי האופניים תוכננו במנהרת רוח בזוויות צידוד של 20+- מעלות לכל צד, למעשה תוכננו להיות אווירודינמיים בתנאי "עולם אמיתי" ולא רק מול רוח פנים במנהרה.

חתך מוט האוכף הוא בצורת D, לה שני יתרונות – הראשון הוא אווירודינמי, והשני ולא פחות חשוב – לא תצטרכו לאמוד האם האוכף ממורכז ביחס לשלדה בשיטת עצימת העין האחת או תפילה לאלי מפתחות האלן – האוכף תמיד ישב ישר ביחס לשלדה!

נקודה אחת שלי הציקה בנוגע אליו היא שהבורג שלו נמצא באופסט מוזר וקשה להגיע אליו עם מפתח אלן, וכשכיוונתי את האופניים לראשונה (מספר הרמות\הורדות של גובה המוט) זה לקח יותר זמן מבדרך כלל. אבל לבסוף, זה משהו שלרוב עושים פעם אחת וזהו, ולכן לא נורא בכלל.

גלגלים וצמיגים

כמו שצוין קודם, הצמיגים שמגיעים עם האופניים הם ויטוריה קורסה, אך עם אופני המבחן הגיעו קונטיננטל 5000 GP המוכרים והאהובים בגרסת הקלינצ'ר וברוחב 28 מ"מ, שעד כה לא מאכזבים – מדובר בסט מהיר ואוחז מצד אחד, אך גם עמיד יחסית מהצד השני.

ועכשיו, לגלגלים: אם יש בחירה אחת תמוהה בזיווד הפילאנטה, היא נמצאת כאן. לרוב, על אופניים במחיר כזה לא תמצאו גלגלים במשקל מוצהר של 1,587 גרם לעומק 42 מ"מ.

באופניים כה קלים, שמאובזרים במערכות קצה, נצפה לגלגלים במשקל עד 1,400 גרם. חלקכם יפטרו את זה בתור גחמה של יבבני משקל, אך לרוכב מנוסה (וכבד..) 200 גרם הם משקל מורגש בסט גלגלים.

לצורך השוואה, הסט הפרטי שלי שוקל 1,250 גרם לעומק 50 מ"מ, וכשעליתי על הפילאנטה לא הרגשתי את התחושה החותכת של גלגל קל, וזה מורגש בעיקר בשני מקומות – פניות והאצות. גלגלים קלים משנים כיוון בקלות יתר, וכשקמים מהאוכף להאצה בעמידה, או אפילו לשינוי קצב קל – התגובה מיידית וחדה. פה זה פחות הורגש וחבל.

הגלגלים כאן הם מדגם SLR42KC של ווילייר, למעשה של חברת Miche האיטלקית הותיקה, אותה קנתה ווילייר לאחרונה. מדובר בסט גלגלים בעומק 42 מ"מ, בעל רוחב פנימי של 21 מ"מ, מודרני לגמרי ומאפשר פתיחה טובה לצמיג 28 מ"מ בלחצים נמוכים יחסית של עד 80 PSI.

כמו שהשם מרמז, עומק החישוק הוא 42 מ"מ, מה ששם את הסט הזה בקטגוריית הAll arounders  – תואמי כל תוואי.

הגלגלים מגיעים עם ציר 12 עם פטנט מיוחד, איתו לא צריך לשלוף את הציר במלואו כדי להוציא את הגלגל מהמזלגות– מספיק לפתוח אותו כמה סיבובים, לתת מכה קטנה לגלגל והוא בחוץ. נוח מאוד לרוכבים שמפרקים הרבה את אופניים, או לתחרותיים בינינו שיצטרכו לבצע החלפת גלגל מהירה בעת פנצ'ר בזמן תחרות.

חלקים בולטים

טוב, בתחום זה צריך לומר שמעבר לגלגלים באמת לא נחסך כאן כלום.

מערכת שימנו Dura-Ace החדשה מדגם 9250 בעלת 12 ההילוכים, אלקטרונית וחצי אלחוטית (אין כבלים בשיפטרים, אך המעבירים מחוברים לסוללה פנימית במוט האוכף), עם מעצור דיסק הידראולי, פועלת בדיוק באופן שבו הייתם מצפים ממערכת קצה של שימנו – באופן מושלם וללא רבב.

אחד הפיצ'רים הנחמדים שיצאו כאן, מעבר לגילוח של 45% בזמן פעולת המעביר הקדמי וכו', היא הקישוריות של המערכת. אם במערכות שימנו הקודמות הייתם צריכים לקנות תוסף חיצוני על מנת לקשר בין הגרמין או הטלפון שלכם למערכת, פה הוא מגיע מובנה (לוותיקי המערכות החשמליות של שימנו בשטח, כמו בXT ובXTR שהיו בייצור עד שנת 2018). הפיצ'ר הזה חשוב מאוד, כי כיוון ההילוכים במערכת נעשה דרך התכנה של שימנו, E-TUBE, והוא מאוד נוח. החיבור לגרמין נותן כמה פונקציות מעניינות, כגון העברת מסכים דרך הכפתורים העליונים של השיפטר, בדיקת מצב הסוללה או הצגת יחס ההילוכים הנוכחי על מסך הגרמין (באם תגדירו את השדה המתאים במכשיר).

עוד פיצ'ר נחמד הוא שהטעינה מתבצעת דרך פורט במעביר האחורי, ולא עוד על ידי כל מיני פורטים מוסווים בכידון או בשלדה. השיפטרים משתמשים בסוללת CR2032 לכל שיפטר.

המעצורים גם הם על טהרת שימנו Dura-Ace החדש, ועיקר השוני במערכת הוא דווקא ברוטורים – כייון שימנו מספקת את מערכות הבלימה בכביש עם רוטורים של מערכת ה-XTR שלה מהשטח, בטענה שהמערכת עוצרת טוב יותר ומתחממת פחות.

על יחידת הכידון\סטם האינטגרלית כבר דיברנו, אבל אוסיף ואומר כי למרות החששות שלי היא הייתה נוחה בהחלט. הדבר היחיד שהיית משנה הוא עומק הדרופ, אך זהו עניין אישי.

DAA2 1070×200
מוטוליין 1070×200
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200
שימנו 1070×200

על הכביש

הרכיבה הראשונה שלי על הפילאנטה הייתה בתנאים מעניינים. 4 שעות קפואות עם מבול שלא הפסיק מההתחלה ועד הסוף, בתוואי של גבעות ועם כמה אינטרוולים קשוחים. נדהמתי מכמה הרגשתי בנוח על אופניים חדשים לי ברכיבה ראשונה בתנאים כאלו. צמיגי 28 שנפתחו רחב על החישוקים של ווילייר סיפקו אחיזה מצוינת בכביש הרטוב וספיגת זעזועים טובה (בלחץ 75 PSI) מצד אחד, אבל בלי להקריב מהירות כדי שאוכל להחזיק עם הצעירים של המועדון גם כשהכביש קיבל זווית חיובית.

עוד לפני שסיימתי את האימון הראשון, הבנתי שיש פה אופניים מעניינים ושאצטרך להקדיש להם זמן ורכיבות קשוחות כדי באמת להרגיש אותם.

אז עם המחשבה הזו התקדמתי לעוד אימון קבוצה, הפעם לארבע שעות בהרי ירושלים, ושוב עם אינטרוולים קשוחים, ושוב – האופניים מטפסים כמו חלום. כל דחיפה ומשיכה של הפדל מקבלת מענה מיידי מהשלדה, והאופניים ממש מבקשים ממני לעבור לעמידה וללחוץ חזק יותר. בעליה מבר גיורא לנס הרים אני נענה לבקשה ומגביר את הקצב, והתחושה עליהם נהדרת.

בירידה מצור הדסה הרגשתי שוב את הנקודה החזקה פחות של הפילאנטה– הגלגלים. בשינויי כיוון ופניות הם לא מרגישים הכי בבית, בטח אם אני משווה לגלגלים הפרטיים שלי. הם מביאים איתם מעין תחושת כבדות וחוסר רספונסיביות. יכול להיות שהייתי שוקל להחליף במעמד הרכישה אם הייתי קונה לעצמי פילאנטה.

הרכיבה הבאה על הווילייר הייתה טיפוס קבוצתי לחרמון – עוד מבחן מעניין לאופניים הללו, משום שבעליה כזו ארוכה ציפיתי להרגיש את משקל הגלגלים, בטח בקצבים שתוכננו.. בפועל, האופניים האלו כלכך קלים ומגיבים מעולה, שנהניתי מהטיפוס ברמה שלא שמתי לב למשקל הנוסף בגלגלים.. כל שינוי קצב וכל סיבוב של הסכין נענו באהבה על ידי הפילאנטה, שרק האיצו בי לדחוף עוד הילוך בדרך לשיא אישי של כמה דקות טובות על ההר, (למרות רוח הפנים שנשבה מולנו כל הדרך). פשוט תענוג!

היופי האמיתי בחרמון (חוץ מהשלג שנערם לצידי הכביש כבר ביציאה ממג'דל שמס) הוא שהירידה חזרה ארוכה מאוד, בטח כשיורדים דרך רמת הגולן. פה חשוב לדבר שוב על הדורה אייס – אלו המעצורים הכי טובים שחוויתי על אופני כביש. כמו שציינתי למעלה, בגרסת ה-9250 הדורה אייס מקבלת רוטורים של מערכת ה-XTR והשינוי הזה מורגש ומבורך: אין יותר רעשי בלימה שאפיינו את מעצורי השימנו מהדור הקודם (כשהם מתחממים או נרטבים), והבלימה חזקה מצד אחד אך מודולרית ונשלטת מהצד השני. למעשה, הם הרגישו כל-כך טוב, שלמרות החוויה הפחות טובה עם הגלגלים בסוף נשבר שיא אישי גם בירידה של צומת וואסט לגונן. האופניים משרים ביטחון במהירות גבוהה, בין היתר בגלל השלדה היציבה אך בהחלט גם בגלל המעצורים המעולים של שימנו.

את השיכוך שמספקים השלדה, הכידון האינטגרלי והצמיגים הנדיבים הרגשתי שוב בכביש ה"נהדר" מגונן חזרה לצומת הגומא – איכות הרכיבה שהפילאנטה מספקים בהחלט תואמת את כבישי ישראל.

DAA2 1070×200
מוטוליין 1070×200
טרק 11.23 1070×200
מצמן 2 1070×200
טרק מדון 11.23 1070×200
KTM  1070×200
מצמן 1 1070×200
שימנו 1070×200

סיכום

אני חייב להודות שבעבר הסתכלתי קצת בעין עקומה על דגמים מסויימים של ווילייר, הם היו נראים לי קלאסיים מידיי, לעיתים כבדים ולא מתקדמים טכנולוגית. כל המחשבות האלו טסו לי החוצה מהראש כבר ברכיבה הראשונה על הפילאנטה.

נראה שווילייר חשבו פה כמעט על הכל – העברת כבלים פנימית לגמרי, הקוקפיט האינטגרלי שמגיע ב-240 מידות שונות, צורת השלדה האירודינמית ועוד. הכל חוץ מדבר אחד כאמור– הגלגלים… ווילייר היו עושים טוב אם היו מאבזרים את הפילאנטה המעולים שלהם בגלגלים שמחמיאים לאופני קצה, ואם הייתי קונה זוג כזה בהחלט הייתי משדרג לסט יותר קליל.

בסוף היום מדובר כאן על אופני-על, עם כל המשתמע מכך – ווילייר הלכו בעקבות חברות אחרות שהכריזו שאין צורך בדגם אירו ודגם טיפוסים בנפרד, אלא אופני מרוץ שעושים הכל ועושים את זה מעולה.

Comments

comments

כתבות נוספות